9 הטעויות שאנחנו עושים בזוגיות

​

תמיד שואלים אותי מה הסוד לזוגיות טובה ותמיד אני אומרת שאין סוד, כל זוג קובע עבורו איך תראה הזוגיות שלו, איזה כללים וערכים יהיו בתוך הזוגיות, מה יהיו הגבולות בתוך הזוגיות ומה הכי נכון עבורם ואכן כך, משנים של עבודה עם הרבה מאוד זוגות בקליניקה אני יכולה לספר לכן שאין זוג דומה, אבל הקשיים.. או! פה, יש הרבה דימון.. אז את השבוע הקרוב אני רוצה להקדיש לטעויות שזוגות עושים ואיך אפשר לפתור אותם

​

• מעבירים ביקורת

תראו מופתעים.. יש לא מעט דברים שמפריעים לנו בבני הזוג.

וכשזה קורה, אתם ישר אומרים או ששומרים בבטן?

אם אם שייכים לקבוצה של "השומרים בבטן" אתם בטח מכירים את התסכול הזה שמצטבר בבטן וכשכבר מתפתח ריב יוצא כל הכעס החוצה בבת אחת ואנחנו מוצאים את עצמנו ללא מעצורים אומרים דברים שלפעמים אנחנו מתחרטים עליהם.

אלו ששייכים לקבוצות "האומרים ישר" – האם אתם אומרים את מה שמפריע לכם בדרך של ביקורת? מצליחים לשמור את הכעס בבטן או שמוציאים את הכל באותו הרגע?

בשתי הקבוצות קשה לנו להימנע מביקורת כלפי בני הזוג שלנו.

כשאני מעביר/ה ביקורת על בן זוגי אני בעצם אומרת לו – משהו בך לא בסדר,

"לא אכפת לך להשאיר אותי פה עם הילדים ולצאת עם חברים, אתה כזה אגואיסט! " זו דוגמא למסר מאוד בעיתי כי זה מעורר במידי תגובה שלילית אצל בן הזוג והוא ירגיש בעיקר מותקף וצורך להתקיף אותנו בחזרה וגם אם אנחנו ממש צודקות, פספסנו לחלוטין את הפניות שלו  להקשיב לנו.

מה אפשר לעשות אחרת?

דברו עניינית: "אני מבינה שאתה רוצה להיפגש עם החברים שלך, אבל ממש קשה לי בשעות האלו לבד איתם, אתה יכול לבדוק אם אפשר לדחות במעט ותפגשו אחרי שילכו לישון?"

פה בעצם הבענו אמפתיה, שיתפנו בקושי והצענו פתרון לא כעובדה מוגמרת אלא כניסיון לגישור ומציאת אמצע- קצת אתה מתגמש, קצת אני מתגמשת והעניין מגיע לפתרון ששנינו מרגישים שלמים איתו.

חשוב לשים לב, גם אם נתחיל בצורה טובה ומכילה יכול להיות שתשובת בן הזוג תישאר כפי שהייתה מה שיכול לעורר אצלכם כעס ופה לרוב מתחילה השיחה לקבל גוון ביקורתי יותר ולגרום לבני הזוג "לעשות דווקא" במקרה כזה, כדאי לנסות לדבר על הדברים בדיעבד,

"כשאתה יוצא עם החברים שלך בשעות ההרדמה של הילדים אני מרגישה מתוסכלת שאני צריכה להתמודד לבד עם הילדים ואני מרגישה שקשה לי לשתף אותך בקושי שלי ושאני זקוקה לעזרתך וחשוב שנמצא יחד פתרון שיהיה מקובל על שנינו".

​

• מתגוננים

ריב יכול להרגיש פעמים רבות כמו זירת אגרוף, דמיינו את שניכם בזירת האגרוף כל אחד עסוק בלהגן על העמדה שלו והאגרופים שלכם הם המילים שבהם אתם משתמשים בשביל להתקיף את בני הזוג שלנו.

מה קורה לנו כשאנחנו מרגישים מותקפים? אנחנו מתגוננים!

אנחנו ישר מצדיקים את המעשים שלנו או תוקפים בחזרה, זו דרך התמודדות של רוב בני האדם, כך בעצם אנחנו מגנים על עצמנו מהחשש שלא רואים אותנו כשווים ולא מתייחסים אלינו ברצינות, רובנו נרגיש צורך לתקוף חזרה ובכך להגן על עצמנו, בדרך זו אנו מסירים אחריות מהדברים שנאמרים ומעבירים אותם בחזרה לבני זוגנו.

אבל מה? אנחנו רוצים לדעת מה מפריע לבני זוגנו, נרצה לדעת איך להשתפר ולאפשר לו להרגיש שווה ערך בתוך הזוגיות הזו, אבל ברגע שאנחנו בוחרים בהתגוננות אנחנו יוצרים חומת מגן ביננו לבין הטענות שבן הזוג מעלה ולרוב, מצבים כאלו יסתיימו בריב.

אז מה אפשר לעשות אחרת?

אפשר קודם כל לקחת אחריות.. "מצטערת שאתה מרגיש ככה, זו לא הייתה כוונתי", אפשר לדבר על מה היה יוכל להראות אחרת ומה בעצם ניסתם לומר, אחרי שלקחתם אחריות והורדתם את שכבת ההגנה אפשר לחשוב יחד איך להימנע ממצבים כאלו בהמשך ואיך נכון להתמודד איתם.

​

• מתעלמים מדברים שמפריעים לנו

לפעמים אומרים לנו משהו שלא כל כך נעים לנו לשמוע, אם זה משהו שמפריע לבן הזוג או משהו שאנחנו מפרשים כביקורת ובן הזוג חוזר על זה שוב ושוב עד מצב שאתם פשוט מתעלמים או מבטלים את מה שנאמר ב"הוא מגזים, זה לא אפשרי וכו'' ?

זהו מצב שבו אתם מאפשרים מצב שבעתיד גם ממכן יתעלמו וכשלכן יהיה משהו שמפריע לא יהיו פנויים להקשבה ופה נוצר אחת משתי נורמות חדשות.. האחת – בן הזוג שלכן ילמד שהדרך להשיג דברים הוא ע"י ריב, השנייה היא שההתעלמות הזו תיצור הצטברות של כעס ותסכול מצד אחד מכם וככל שתצברו יותר ויותר כך ההתפוצצות תהיה גדולה יותר.

מה עושים במקום זאת?

לעשות שיחה שבועית, שבה בין היתר תדברו על הדברים שמפריעים לכם ותחשוב יחד על פתרונות מתאימים, למשל אם בן הזוג רוצה אחת לשבוע לצאת עם חברים על חשבון הרדמת הילדים, אם שוב ושוב נתעלם מהמצב ונמנע ממנו לצאת או נאפשר לו לצאת למרות שזה מפריע לכן, הדבר יצור תסכול בין בני הזוג, אך אם תשבו ותדברו על פתרון מתאים, למשל שיצא אחרי הרדמת הילדים, שניכם תרגישו שרואים אתכם ומתחשבים ברצונות שלכם .

​

• להתעקש

מכירות את זה שאתן ממש כעוסות אז אתן פשוט שקטות ולא מגיבות ובראש אתן מנהלות ריב שלם?

חשבתן פעם מה קורה לבני הזוג שלכם בזמן הזה?

בזמן שאתן עסוקות בלכעוס, בלא להגיב ובעיקר לריב איתו בקול, הוא מדבר על הדברים שמפריעים לו ולרוב התוצאה של מצב זה הוא שאתם עסוקים בלהצדיק כל אחד את הצד שלו ובעיקר להעביר את האשמה מאחד לשנייה.

אם נעצור רגע את הפינג פונג הזה וננסה לרגע לא לחפש מי צודק, אלא מה עושים עכשיו כנראה נצליח למצוא פתרון, אם אתם לא מצליחים, עצרו את השיח והמשיכו אותו מאוחר יותר כששניכם פנויים להקשבה.

​

• להעליב

זוגות רבים מתארים בעת כעס שהם מקללים אחד את השנייה, מזלזלים ומעליבים זה את זו ואח"כ מרגישים מאוד רע לגבי זה.

בזמן ריב אנחנו רוצים להרגיש צודקים וכשאנחנו מעליבים אנחנו גורמים לו להרגיש חסר ערך ומרגישים לרגע אשליה של כוח, אך זהו מצב הרסני מאוד שמסכן את היחסים שלכם וגורם לשניכם להרגיש רע מאוד,

במצב כזה צריך שינוי מידי בשביל למנוע מצב שהתסכול מהמצב ילך ויגדל על שיהיה קשה מאוד לגשר עליו.

אז מה עושים?

קודם כל לוקחים אחריות כל אחד על הפה שלנו, פה האחריות האישית היא קריטית, אפשר גם תוך כדי זיהוי המילה להתנצל עליה, כך אנחנו מרגילים את המח שמילים כאלו אינם מקובלות ויש לתקן את שנאמר, אם למרות הניסיונות אתם לא מצליחים להימנע מעלבונות מומלץ לפנות לייעוץ זוגי.

תזכירו לעצמכם כל הזמן, קללות והעלבות לא יכולים לקחת חלק במערכת זוגית אוהבת ומכילה ולמילים, גם אם הן רגעיות ולא באמת התכוונתם להם הם נחקקים בתודעה של בני זוגכם ולטווח הארוך יכולים ליצור בינכם ריחוק מיותר.​

​

• פנקסנות

לא כל מה שנעשה לפני שנים צריך להיות מתויק לעולמי עולמים וכשהוא נהיה נשק בשביל להוכיח שהוא טועה זה בכלל הופך להיות בעיה של ממש ויגרום לבן הזוג להרגיש שלא משנה מה הוא יעשה זה לא יהיה מספיק טוב.

אז מה עושים?

אם אתם לא מצליחים לשחרר משהו שנעשה לפני הרבה מאוד זמן המשמעות של זה היא שהעניין לא מועבד אצלכם ולכן חשוב מאוד שתדברו על כך ותפתרו את הבעיה ואם אתם לא מגיעים לפתרון חשוב להגיע לייעוץ זוגי.

חשוב שתבינו, המשמעות של שימוש ב"נשק" בתוך מערכת היחסים הוא הרסני ויוצר מצב שבו בן הזוג צריך לייצר "נשק" כנגדך בשביל להתגונן וזהו מעגל שקשה לצאת ממנו ולכן חשוב לעצור את המעגל בזמן.

​

• קוראים מחשבות

אתם מכירים את בני הזוג שלכם ולרוב אתם יודעים בדיוק מה יגיד ומה יעשה והרבה פעמים זה הקו המנחה וגורם לנו להימנע משיח ולפחד מהתוצאה.

לפחד להגיד משהו שמפריע לי כי לא רוצים לריב, כי לא רוצים לפגוע, כי עדיף לא להתמודד, כי בניסיונות קודמים לא קיבלתם את מה שרציתם.

ואז אנחנו נשארים לרוב עם תחושה מתסכלת של פשרה, שלא רואים אותנו ולאט לאט התסכול הופך לכעס.. וכמו שכבר הבנתם, כעס הופך מהר מאוד למשהו שקשה להחזיק בבטן ואז הריב עוצמתי הרבה יותר.

כשאנחנו מניחים הנחות אנחנו מבטלים את האפשרות שהפעם התוצאה תהיה שונה ואולי כל מה שהיינו צריכים זה לבקש שהדברים יראו אחרת.

מה אפשר לעשות במקום?

קודם כל להשלים עם העובדה שאתם לא באמת קוראי מחשבות ולכן, בקשו לדבר כשנוח לשניכם ואתם פנויים להקשבה, העלו את מה שמפריע לכם בצורה רגועה ולא מאשימה, כך גם להם יש הזדמנות להעלות דברים שמפריעים להם ואתם לא מרגישים שרק אחד מכם "מתלונן", אפשרו לבן הזוג להגיב ונסו למצוא פתרון משותף, יתכן שהפתרון לא יהיה כפי שרציתם (לפעמים הציפיות פוגשות את המציאות), אבל לפחות ניהלתם את השיח על נושא שמפריע לך והגעתם לפתרון ששניכם מרוצים ממנו.

אם השיח הופך לריב עצרו את השיחה והמשיכו אותו אחרי שנרגעתם, חשוב לא להשאיר את השיח פתוח ולקבוע שמדברים עוד שעתיים שוב.

​

• הופכים למובן מאליו

זוכרים מתי לאחרונה היה לכם ערב זוגי שתכננתם רק לשניכם? דייט בחוץ או בבית שמאפשר לכם קצת זמן איכות זוגי?

אחת האתגרים הכי גדולים בזוגיות היא שלא תהפכו למובן מאליו, שהדייטים נראים אותו דבר, שהמפגשים החברתיים שלכם סובבים את הילדים, שימי היציאה השבועי הם בד"כ התפצלות של כל אחד מכם עם חבריו ולכם כזוג נשאר מעט מאוד זמן איכותי של ממש.

אז מה עושים אחרת?

יוצאים מהשגרה ומהמובן מאליו ומתחילים לקבוע דייטים!

בבית / בחוץ  לא משנה העיקר זמן איכותי שהוא מיועד רק לשניכם, כאן בקבוצה תוכלו לקרוא על שלל רעיונות לדייטים יצירתיים.

​

• דורשים מבני זוגנו להשתנות

לכל אחד מבני הזוג יש את התכונה הזו המעצבנת שגורמת לכם לאבד את זה לחלוטין ולא משנה מה הם עושים אתם מתעצבנים..

רובנו מנסים לשנות את התכונות הפחות אהובות של בני הזוג שלנו (גם אם לא נודה בכך) וכשזה לא מצליח אנחנו מתאכזבים ושוב נריב על אותו הדבר שמפריע לנו.

אם למשל בן הזוג מאחר כרוני, בכל פעם שנצטרך לצאת אתו מהבית נזכיר לו ונלחיץ אותו עד שהוא יתארגן ויהיה עצבני לחלוטין וכמובן שגם אנחנו עצבניות בעקבות כך.

אז מה בכל זאת עושים?

קודם כל נסו לזכור למה בחרתם בו מלכתחילה והזכירו לעצמכם שלצד התכונה/ותת המעצבנת יש עוד הרבה מאוד דברים שאת אוהבים בבני זוגכם.

שאלו את עצמכם האם העניין מפריע גם לו – ואם כן זה הזמן לנסות למצוא פתרון יחד ותוכלו אף לתמוך בהם בשינוי.

תדברו על זה באופן פתוח, מה שאתם מרגישים כשזה קורה ומה אתם מקווים שיקרה ולבדוק האם הם מסוגלים לעשות שינוי, אם התשובה היא שאין להם שליטה על הדברים שקורים ולא מאמינים שיוכלו לעשות שינוי, העבודה צריכה לעבור לבן הזוג שדורש את השינוי על מנת לקבל את בני הזוג כפי שהם ולמצוא פתרונות שיקלו עבורכם את המצב.