מאמרים

פיריון בראיה הזוגית - סקירת ספרות

הצורך בחיזוק המעמד הדמוגרפי של מדינת ישראל עמד מנגד כל מי שהביא ילדים לעולם עוד מראשית הקמת המדינה, מילדות, אנו מחונכים כי הדרך הברורה לחיים מלווה בהבאת ילדים וכל מי שסוטה מדרך זו נחשב למשונה ונדרש לאינספור דרישות להסברים מדוע אין לו ילדים.

כאשר זוג מחליט להביא ילדים לעולם, הוא לא צופה קשיים שילוו את התהליך, שהרי הולדת ילדים הינו דבר נפוץ ושכיח כל כך, בדור הנוכחי, יש עליה של זוגות הדוחים את הקמת המשפחה לאחר התייצבות הקרירה והמצב הכלכלי, הם מניחים, כי הפריון, הוא דבר המובן מאליו ואף נעזרים באמצעי מניעה בתחילת מערכת היחסים על מנת להימנע מהריון לא רצוי, כאשר מתגלה האי פריון, הם מופתעים. (Baor,2014 &( Blickstein

הדרך להולדת ילדים, נחשבת לאינטימית ופרטית, כזו שאסור לשוחח עליה, זוגות לרוב אינם נחשפים לבעיות אפשריות, אלא אם הם חווים זאת בעצמם.

האפשרות להרות מוטלת כולה על האישה, אשר עוברת כמעט לבדה, טיפולי הפריה פולשניים על גופה, דבר המשבש את שגרת חייה לחלוטין, מקצה אל הקצה, בחברה שכל כך פתוחה ולוחצת על זוגות להביא ילדים, רמת ההתחשבות בזוגות הללו הינה מינימלית, בעוד האישה נאלצת לשלב בתוך חיי העבודה, הזוגיות, המשפחה והחברה שלה את המפגשים עם הרופא, ההזרקות, התרופות, הבדיקות והמעקבים, שגרת חייו של הגבר אינה משתנה כלל, כל שנדרש ממנו, היא הבאת כוסית זרע ביום השאיבה, הוא אפילו לא מחויב להגיע ליום זה ויכול לשלוח את הכוסית עם זוגתו.

לקונפליקט שנוצר בין בני הזוג יש פער עמוק בין המאמצים שלהם נדרש כל אחד מבני הזוג ולעיתים יוצר ריחוק, בעבודה זו, ננסה להבין, האם לתמיכה והשיתוף של הבעל יש קשר לסיכויי ההצלחה? האם לאישה שנושאת את כל העומס הרגשי על כתפיה, יש צורך בחלוקה שיווינית?

הפריית מבחנה היא הדרך היחידה לזוגות מסוימים להפוך להורים, זהו אחד ההישגים הגדולים של הרפואה והתהליך מתבצע בהצלחה זה שנים רבות, מעל 3000 ילדים נולדים לאחר טיפולי הפרייה בכל שנה.

כיום, הבאת ילדים הינה נורמה חברתית וזוגות חשוכי ילדים נתפסים כחסרי מזל, אם בעבר זוגות עם בעיות פוריות היו נחשבים לחשוכי ילדים, כעת עם התקדמות הטכנולוגיה, הם נתפסים כ' לא בהריון עדין'. (Greil, 1991)

התהליך הינו פולשני בחלקו הגדול וחודרני מחלקו השני, הדבר האינטימי ביותר לכל זוג, נפרץ ונחשף לעיני זרים ומחייב אותם לוותר על חלקים רבים בזוגיות.

טיפולי הפריון הם חוויה מטלטלת, המגוללת בתוכה תקווה וציפייה, התרוממות רוח וייאוש, אכזבה ותחושות כישלון קשים. (הימן - גלט, 2016)

גברים מגיעים מלכתחילה עם הקושי לשתף ולבטא את רגשותיהם, ובניגוד מהנשים, שעוברות על גופן את הטיפולים, הן לרוב אינן מתקשות לבטא את רגשותיהן. (Hjelmstedt, 2003)

אבחון אי פריון, הוא מאורע משברי קשה בחיי הזוג, ויכול לגרום למצוקה של ממש, מדובר באירוע מאיים שלא ניתן לפתור אותו באופן מידי, הוא כולל תהליך ארוך, דורש התמודדות לא פשוטה, הזוג, שעד כה היה בטוח בבריאותו הופך בבת אחת ל'חולה' בניסיון להיות הורה, שנחשב כאמור, לנורמה במדינתנו.

אי פריון מלווה באובדניים רבים:

אובדן בריאות
אובדן ספונטנית מינית
אובדן ערך עצמי
אובדן בטחון תעסוקתי וכלכלי
אובדן חברתי

בנוסף לכל זאת, מתלווה כישלון הולדת דור ההמשך המצופה מכל זוג, הזוג עלול לחוש חריג וחסר ערך.

קשרים חברתיים ומשפחתיים עלולים להיפגע עקב החשש מחשיפת הבעיה, דבר המגביר את הריחוק והבידוד, דווקא כאשר יש צורך לתמיכה רבה. (Mahlstedt, 1985)

כישלון הטיפול, גורם ללחץ רב בקרב הזוג, הם יוצרים אופטימיות רבה סביב הסיכוי להריון, ולכן כאשר נכשלים, האכזבה, התסכול והלחץ גבוהים במיוחד. (Slade, Emery & Lieberman,1997)

זוג המנסה להרות, אינו חולה באופן הקלאסי של המילה, אך נתפס ככזה בעיני אחרים, הוא ממשיך לתפקד כרגיל כלפי חוץ, אך כל אורח חייהם משתנה מקצה לקצה, הם נעים בין החלטות רבות שיש להם לקבל, נאבקים ברצון לילד ביולוגי והחשש לחיות את חייהם ללא ילדים. (Manning; 1980)

טענות רבות מועלות לגבי הקשר בין הנפש למצבו הבריאותי, גור לביא טוען כי יש קשר, כאשר הגבר מגלה שהבעיה היא אצלו, הוא הופך מתוח ומדוכא, בעקבות כך, גם תפוקת הזרע שלו מדרדרת, אשתו שמודאגת ממצבו ועוברת את הטיפולים בעצמה, תסבול מהמצב, תחווה קשיים נפשיים ובכך תתקשה יותר להתעבר.

הפתרון למצבים כאלו, הוא שיתוף וקבלה בין בני הזוג, תמיכה של בני משפחה וחברים, דבר שמחזק את הזוג ומאפשר להם להתמקד במטרה העיקרית, אך לרוב, מתקשים לעשות זאת עקב חשש מתחושת קנאה ועוינות. (גור לביא, א.ת)

סיוון ושרון, 2015, ממליצות במאמרן, לאפשר לגבר לנהל את הצד האדמיניסטרטיבי של הטיפול, לדוגמא, קניית תרופות וקביעת תורים, ובכך לגרום לגבר לתחושת שייכות והתחושה שבת הזוג זקוקה לו, כפי שיפורט בהמשך, המצב בפועל הוא אינו כזה.

תחושת הציפיה מהגבר להיות חזק ותומך, מחזקת את החשש ולעיתים, החברה יכולה לשכוח כי גם הגבר מתאבל על כישלון טיפול, כתוצאה מהתנהגות הסביבה, הוא ירחיק את עצמו מהטיפול וישתף פחות ברגשותיו, פתיחות עם בת הזוג יכול לעזור לו להתמודד.

נשים רבות ממדרות את הבעל לצורך הגנה עליו, אך בעצם הן מגדילות את הריחוק והופכות את בן הזוג למיותר.

הרופא לעיתים רבות מקבל את מקום הגבר, ע"י כך שהוא שותף מלא בהחלטות ולעיתים אף מקבל אותם ללא התייעצות עם האישה, הרופא לוקח לבן הזוג את תפקיד המעבר דבר שיכול לגרום לתחושת חוסר אונים ופגיעה בגבריותו של בן הזוג (סיון ושרון, 2011)

הפגיעה הקשה ביותר אולי, היא הפגיעה באינטימיות, עשית התינוק כפי שלימדו אותנו מקבלת תפנית 'תעשייתית', קיום היחסים הופך דבר מתוזמן או לחלופין אסור, דבר שיוצר כעסים ונטייה לריחוק, אחד מהשני. (גילאי, 2011)

מקורות

ח. גילאי, 'טיפולי פוריות הם מבחן לזוגיות, 2011, ONLINE.
י. השילוני – דולב, 'מהפכת הפריון', 2013, משרד הבטחון.
י. סיון וי. שרון, ' מי תומך בגבר - התקופה הקשה של טיפולי פוריות יכולה לסייע פסיכולוגית לשני בני הזוג', 2011, המכון הישראלי לפסיכולוגיה רפואית ב. גור –לביא,' פריון הגבר והפסיכולוגיה' , מאמר, א.ת
ל. הימן גלט, ' זוגיות וטיפולי פוריות', מאמר, 2016
Baor L & Blickstein I, The journey from infertility to multiple parenthood. Int Fert Womens Med, 2004 (In press).
Blickstein I, The worldwide impact of iatrogenic pregnancy. Int J Gynaecol Obstet, 2003; 82:307-317.
Hjelmstedt .a. “personality factors and emotional response to pregnancy among ivf couplesin early pregnancy: a comparative study”, acla obstetrician et gynecologica Scandinavia 82, 2003.
Menning B, The emotional needs of infertile couples. Fertil Steril, 1980;34(4): 313-319.
Greil AL, Not yet pregnant: Infertile couples in contemporary America. New Brunswick, NJ: Rutgers University Press. 1991.
Slade P, Emery J & Lieberman BA, A prospective longitudinal study of emotions and relationships in in vitro fertilization treatment. Hum Reprod, 1997;12(1):183-190.